תוספות על בבא מציעא ק״ח

מהדורה: מהדורת וילנא

מקור בבא מציעא ק״ח
1 וְאִי לָא – לָא מִיסְתַּגֵּי לְהוּ.
2 רַבָּה בַּר רַב נַחְמָן הֲוָה קָא אָזֵיל בְּאַרְבָּא, חֲזָא הָהוּא אִבָּא דְּקָאֵי אַגּוּדָּא דְנַהְרָא. אֲמַר לְהוּ: דְּמַאן? אֲמַרוּ לֵיהּ: דְּרַבָּה בַּר רַב הוּנָא. אָמַר: ״וְיַד הַשָּׂרִים וְהַסְּגָנִים הָיְתָה בַּמַּעַל הַזֶּה רִאשׁוֹנָה״. אֲמַר לְהוּ: קוּצוּ. קַצּוּ.
3 אֲתָא רַבָּה בַּר רַב הוּנָא אַשְׁכְּחֵיהּ דְּקַיִיץ, אֲמַר: מַאן קַצְיֵיהּ – תִּקּוֹץ עַנְפֵיהּ. אָמְרִי כּוּלְּהוּ שְׁנֵי דְּרַבָּה בַּר רַב הוּנָא, לָא אִקַּיַּים לֵיהּ זַרְעָא לְרַבָּה בַּר רַב נַחְמָן.
4 אָמַר רַב יְהוּדָה: הַכֹּל לְאִיגְלֵי גַפָּא, וַאֲפִילּוּ מִיַּתְמֵי – אֲבָל רַבָּנַן לָא. מַאי טַעְמָא? רַבָּנַן לָא צְרִיכִי נְטִירוּתָא. לְכַרְיָא דְפַתְיָא – וַאֲפִילּוּ מֵרַבָּנַן.
5 וְלָא אֲמַרַן אֶלָּא דְּלָא נָפְקִי בְּכָלוֹזָא. אֲבָל לְכָלוֹזָא – לָא, דְּרַבָּנַן לָאו בְּנֵי מִיפַּק בְּכָלוֹזָא נִינְהוּ.
6 אָמַר רַב יְהוּדָה: לְכַרְיָא דְנַהְרָא – תַּתָּאֵי מְסַיְּיעִי עִילָּאֵי, עִילָּאֵי לָא מְסַיְּיעִי תַּתָּאֵי. וְחִילּוּפָא בְּמַיָּא דְמִיטְרָא.
7 תַּנְיָא נָמֵי הָכִי: חָמֵשׁ גַּנּוֹת הַמִּסְתַּפְּקוֹת מַיִם מִמַּעְיָן אֶחָד, וְנִתְקַלְקֵל הַמַּעְיָין – כּוּלָּם מְתַקְּנוֹת עִם הָעֶלְיוֹנָה. נִמְצֵאת הַתַּחְתּוֹנָה מְתַקֶּנֶת עִם כּוּלָּן וּמְתַקֶּנֶת לְעַצְמָהּ. וְכֵן חָמֵשׁ חֲצֵרוֹת שֶׁהָיוּ מְקַלְּחוֹת מַיִם לְבִיב אֶחָד, וְנִתְקַלְקֵל הַבִּיב – כּוּלָּן מְתַקְּנוֹת עִם הַתַּחְתּוֹנָה, נִמְצֵאת הָעֶלְיוֹנָה מְתַקֶּנֶת עִם כּוּלָּן וּמְתַקֶּנֶת לְעַצְמָהּ.
8 אָמַר שְׁמוּאֵל: הַאי מַאן דְּאַחְזֵיק בְּרַקְתָּא דְנַהְרָא – חֲצִיפָא הָוֵי, סַלּוֹקֵי לָא מְסַלְּקִינַן לֵיהּ. וְהָאִידָּנָא דְּקָא כָּתְבִי פָּרְסָאֵי: קְנֵי לָךְ עַד מְלֵי צַוְּארֵי סוּסְיָא מַיָּא – סַלּוֹקֵי נָמֵי מְסַלְּקִינַן לֵיהּ.
9 אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: הַאי מַאן דְּאַחְזֵיק בֵּינֵי אַחֵי וּבֵינֵי שׁוּתָּפֵי, חֲצִיפָא הָוֵי. סַלּוֹקֵי לָא מְסַלְּקִינַן לֵיהּ. וְרַב נַחְמָן אָמַר: נָמֵי מְסַלְּקִינַן. וְאִי מִשּׁוּם דִּינָא דְּבַר מִצְרָא – לָא מְסַלְּקִינַן לֵיהּ.
10 נְהַרְדָּעֵי אָמְרִי: אֲפִילּוּ מִשּׁוּם דִּינָא דְּבַר מִצְרָא – מְסַלְּקִינַן לֵיהּ, מִשּׁוּם שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְעָשִׂיתָ הַיָּשָׁר וְהַטּוֹב בְּעֵינֵי ה׳״.
11 אֲתָא אִימְּלִיךְ בֵּיהּ, אֲמַר לֵיהּ: אֵיזִיל אֶיזְבּוֹן? וַאֲמַר לֵיהּ: זִיל זְבוֹן. צְרִיךְ לְמִיקְנֵא מִינֵּיהּ, אוֹ לָא? רָבִינָא אָמַר: לָא צְרִיךְ לְמִיקְנֵא מִינֵּיהּ, נְהַרְדָּעֵי אָמְרִי: צְרִיךְ לְמִיקְנֵא מִינֵּיהּ. וְהִלְכְתָא: צְרִיךְ לְמִיקְנֵא מִינֵּיהּ.
12 הַשְׁתָּא דְּאָמְרַתְּ צְרִיךְ לְמִיקְנֵא מִינֵּיהּ, אִי לָא קְנוֹ מִינֵּיהּ – אִיַּיקּוּר וְזוּל בִּרְשׁוּתֵיהּ.
13 זְבַן בִּמְאָה וְשָׁוֵי מָאתַן, חָזֵינָא חָזֵינַן: אִי לְכוּלֵּי עָלְמָא קָא מוֹזֵילא וּמְזַבֵּין – יָהֵיב לֵיהּ מְאָה וְשָׁקֵיל לֵיהּ. וְאִי לָא – יָהֵיב לֵיהּ מָאתַן וְשָׁקֵיל לֵיהּ.
14 זְבַן בְּמָאתַן וְשָׁוְיָא מְאָה, סְבוּר מִינָּה, מָצֵי אָמַר לֵיהּ: לְתַקּוֹנֵי שַׁדַּרְתָּיךָ וְלָא לְעַוּוֹתֵי. אֲמַר לֵיהּ מָר קַשִּׁישָׁא בְּרֵיהּ דְּרַב חִסְדָּא לְרַב אָשֵׁי: הָכִי אָמְרִי נְהַרְדָּעֵי מִשּׁוּם דְּרַב נַחְמָן: אֵין אוֹנָאָה לְקַרְקָעוֹת.
15 זַבֵּין לֵיהּ גְּרִיוָא דְּאַרְעָא בְּמִיצְעָא נִכְסֵיהּ, חָזֵינַן אִי עִידִּית הִיא, אִי זִיבּוּרִית הִיא – זְבִינֵיהּ זְבִינֵי.
16 וְאִי לָא, אִיעָרוֹמֵי קָא מַעֲרֵים.
17 מַתָּנָה לֵית בָּהּ מִשּׁוּם דִּינָא דְּבַר מִצְרָא. אָמַר אַמֵּימָר: אִי כְּתַב לֵיהּ אַחְרָיוּת – אִית בָּהּ מִשּׁוּם דִּינָא דְּבַר מִצְרָא.
18 מָכַר כׇּל נְכָסָיו לְאֶחָד – לֵית בַּהּ מִשּׁוּם דִּינָא דְּבַר מִצְרָא. לִבְעָלִים הָרִאשׁוֹנִים – לֵית בַּהּ מִשּׁוּם דִּינָא דְּבַר מִצְרָא. זְבַן מִגּוֹי וְזַבֵּין לְגוֹי – לֵית בַּהּ מִשּׁוּם דִּינָא דְּבַר מִצְרָא.
19 זְבַן מִגּוֹי – דַּאֲמַר לֵיהּ: אֲרִי אַבְרַחִי לָךְ מִמִּצְרָךְ. זַבֵּין לְגוֹי – גּוֹי וַדַּאי לָאו בַּר ״וְעָשִׂיתָ הַיָּשָׁר וְהַטּוֹב״ הוּא. שַׁמּוֹתֵי וַדַּאי מְשַׁמְּתִינַן לֵיהּ, עַד דִּמְקַבֵּל עֲלֵיהּ כֹּל אוּנְסֵי דְּאָתֵי לֵיהּ מֵחֲמָתֵיהּ.
20 מַשְׁכַּנְתָּא לֵית בַּהּ מִשּׁוּם דִּינָא דְּבַר מִצְרָא. דְּאָמַר רַב אָשֵׁי: אֲמַרוּ לִי סָבֵי דְּמָתָא מַחְסֵיָא: מַאי ״מַשְׁכַּנְתָּא״ – דִּשְׁכוּנָה גַּבֵּיהּ. מַאי נָפְקָא מִינַּהּ – לְדִינָא דְּבַר מִצְרָא.
21 לִמְכּוֹר בְּרָחוֹק וְלִגְאוֹל בְּקָרוֹב, בְּרַע וְלִגְאוֹל בְּיָפֶה – לֵית בַּהּ מִשּׁוּם דִּינָא דְּבַר מִצְרָא.
22 לִכְרָגָא וְלִמְזוֹנֵי וְלִקְבוּרָה – לֵית בַּהּ מִשּׁוּם דִּינָא דְּבַר מִצְרָא. דְּאָמְרִי נְהַרְדְּעָאֵי: לִכְרָגָא, לִמְזוֹנֵי וְלִקְבוּרָה מְזַבְּנִינַן בְּלָא אַכְרַזְתָּא. לְאִשָּׁה וּלְיַתְמֵי וּלְשׁוּתָּפֵי – לֵית בַּהּ מִשּׁוּם דִּינָא דְּבַר מִצְרָא.
23 שְׁכֵינֵי הָעִיר וּשְׁכֵינֵי שָׂדֶה – שְׁכֵינֵי הָעִיר קוֹדְמִין.
24 שָׁכֵן וְתַלְמִיד חָכָם – תַּלְמִיד חָכָם קוֹדֵם. קָרוֹב וְתַלְמִיד חָכָם – תַּלְמִיד חָכָם קוֹדֵם. אִיבַּעְיָא לְהוּ: שָׁכֵן וְקָרוֹב מַאי? תָּא שְׁמַע: ״טוֹב שָׁכֵן קָרוֹב מֵאָח רָחוֹק״.
25 הָנֵי זוּזֵי טָבֵי וְהָנֵי זוּזֵי תְּקוּלֵי – לֵית בֵּיהּ מִשּׁוּם דִּינָא דְּבַר מִצְרָא. הָנֵי צַיְירִי וְהָנֵי שְׁרוּ – לֵית בֵּיהּ מִשּׁוּם דִּינָא דְּבַר מִצְרָא.
26 אָמַר: אֵיזִיל וְאֶטְרַח וְאַיְיתֵי זוּזֵי – לָא נָטְרִינַן לֵיהּ. אָמַר: אֵיזִיל אַיְיתֵי זוּזֵי, חָזֵינַן: אִי גַּבְרָא דַּאֲמִיד הוּא דְּאָזֵיל וּמַיְיתֵי זוּזֵי – נָטְרִינַן לֵיהּ, וְאִי לָא – לָא נָטְרִינַן לֵיהּ.
27 אַרְעָא דְּחַד וּבָתֵּי דְּחַד – מָרֵי אַרְעָא מְעַכֵּב אַמָּרֵי בָּתֵּי, מָרֵי בָּתֵּי לָא מְעַכֵּב אַמָּרֵי דְּאַרְעָא. אַרְעָא דְּחַד וְדִיקְלֵי דְּחַד – מָרֵי דְּאַרְעָא מָצֵי מְעַכֵּב אַמָּרֵי דִּקְלֵי, מָרֵי דִּיקְלֵי לָא מָצֵי מְעַכֵּב אַמָּרֵי דְּאַרְעָא.
28 אַרְעָא לְבָתֵּי וְאַרְעָא לְזַרְעָא – יִשּׁוּב עֲדִיף, וְלֵית בַּהּ מִשּׁוּם דִּינָא דְּבַר מִצְרָא.
29 אַפְסֵיק מְשׁוּנִּיתָא אוֹ רִיכְבָּא דְּדִיקְלָא, חָזֵינָא חָזֵינַן: אִם יָכוֹל לְהַכְנִיס בָּהּ אֲפִילּוּ תֶּלֶם אֶחָד – אִית בַּהּ מִשּׁוּם דִּינָא דְּבַר מִצְרָא, וְאִי לָא – לֵית בַּהּ מִשּׁוּם דִּינָא דְּבַר מִצְרָא.
30 הָנֵי אַרְבָּעָה בְּנֵי מִצְרָנֵי, דְּקָדֵים חַד מִינַּיְיהוּ וְזָבֵין – זְבִינֵיהּ זְבִינֵי. וְאִי כּוּלְּהוּ אָתוּ בַּהֲדֵי הֲדָדֵי – פָּלְגוּ לַהּ בְּקַרְנְזִיל.
פירוש תוספות על בבא מציעא ק״ח
1 ליקוץ ענפיה - שזה היה אותו יער עצמו של פרזיק רופילא ולא היתה ידו במעל כלל לכך קילל:
2 האי מאן דאחזיק ברקתא דנהרא - קיבל בטסקא מן המלך כדפי' בקונטרס ולהכי קאמר דאחזיק ולא קאמר דזבין כדאמרינן לקמן זבין במאתים זבין מעכו"ם וכן האי מאן דאחזיק ביני אחי דבסמוך מפר"ת דוקא באחזיק שהיתה קרקע הפקר וקבלה מן המלך בטסקא לא מסלקינן ליה ולרב נחמן דוקא ביני אחי מסלקינן ליה שעשה יותר מדאי שלא כהוגן להחזיק ביני אחי אבל משום מצרנות לא מסלקינן ליה דלא שייך כאן ועשית הישר והטוב כיון שיוכלו לקבל מן המלך ולא חשו אבל במכר מודים הם כ"ע דשייך דינא דבר מצרא דלא הוה ליה לאסוקי אדעתיה דמצרן שהיו הבעלים רוצים למכור ונהרדעי סברי דאפילו הכי שייך ועשית הישר והטוב והשתא אתי שפיר הא דאמרי נהרדעי משמיה דרב נחמן בשמעתין אין אונאה לקרקעות דאמצרנות קאמר כדמוכח בכתובות בפ' אלמנה דף צט: ע"ש ושם ד"ה ה"ג דקאמר רבא גבי טעה השליח והאמר מר אין אונאה לקרקעות גבי מצרנות שהוא כעין שליח שהמקח לא יהיה שלו ואין צריך לדחוק כפי' הקונטרס דרב נחמן לית ליה דינא דבר מצרא:
3 והאידנא דכתבי פרסאי - לא כפירוש הקונטרס דמפ' דמסלקינן ליה שהראשון קנאו מן המלך אלא דמסלקינן ליה לבא להחזיק לכתחילה משום דכיון דכתבי פרסאי כו' חיישינן שלא יבא להחזיק עד תוך הנהר כמו שכותב לו המלך ויעכב הילוך הספינות וביאתן לנמל וקנסינן ליה משום הכי להסתלק מכולה רקתא אפילו ממה שחוץ לנהר:
4 משמתינן ליה עד דמקבל כו' - דוקא שישראל רוצה ליקח בדמים שנתן העכו"ם:
5 מזבנינן בלא אכרזתא - אין לפרש כל הני מילי לצורך יתומים דא"כ הוה משמע דלשאר צורכי יתומים אין מוכרין בלא אכרזתא כי הנהו דחשיב פ' הנזקין גיטין דף נב. ושם מוכרים שדותיהן לקנות להן מגלה וציצית ושופר כו' וא"כ בפרק שום היתומים ערכין דף כב. ושם דפריך לרב. אשי דאמר אין נזקקין כו' מדתנן שום היתומים שלשים יום ומכריזין בבוקר ובערב לוקמה במילי דיתמי שצריכי הכרזה אלא ודאי לכל מילי דיתמי אין צריכין הכרזה ובשמעתין מיירי בכרגא ומזוני וקבורה דאשה ובנות ואם תאמר לקבורה פשיטא דמזבנינן בלא אכרזתא דאטו יהיה מת מוטל באשפה כל ימי הכרזה וי"ל דאם לוו לצורך קבורה קאמר דמזבנינן בלא אכרזתא כדי לפדות אי נמי דה"א שממשכנין מחפצי יתומים עד שמכריזין קמ"ל:
6 שכיני העיר כו' - הא מילתא בדין הקדמה קמיירי כששניהם מצרנים ושכן עיר מצרן מצד העיר שיש לו שדה אחורי ביתו הסמוכה לזו ושכן שדה שיש לו שדה רחוקה מן העיר הסמוכה לזו:
7 ארעא דחד ובתי דחד - שהבית בנוי על גבי קרקע מרי דארעא מעכב שלא ימכור הלה עציו ואבניו כי אם לו אבל בבית אצל בית או קרקע שאינו עומד לזריעה לא שייך דינא דבר מצרא דלא שייך התם טעמא דקאמר בסמוך להכניס תלם אחד ודוקא בשדה של זריעה שייך הישר והטוב שיכול לחורשה בבת אחת וכן פר"ת בתשובה אחת המתחלת חזרנו על כל צידי צדדים ולא מצאנו דין מצרנות בבתים: